בעיות פוריות האישה
בעיות פוריות (Infertility) אצל בני זוג מוגדרות כחוסר יכולת להביא ילד לעולם לאחר קיום יחסי מין בלתי מוגנים במשך שנה שלמה. בין 10%-15% מהזוגות נתקלים בבעיות פריון.
מכיוון וגיל האישה הנו גורם משמעותי, כשגיל האישה מעל 35 מומלץ לפנות לבירור כבר אחרי חצי שנה של יחסים לא מוגנים.
התייעצות אין פירושה התחלת טיפול, לעיתים הפגת חששות יכולה להפיג מתחים מיותרים ולתרום להצלחת הכניסה להריון.
שלכם,
פרופ' אמיר ויזר
מהם הגורמים לבעיות פוריות האישה?
גיל האישה
מהווה את אחת הבעיות המתסכלות הן את המטופלות והן את הרופאים. ניתן כיום בגיל 40 לרוץ מרתון, לנהל חברת ענק ולהרגיש בת 20. אולם לא נמצא תהליך שיעצור את הזדקנות הביציות. ביצית בגיל מבוגר נוטה יותר ליצור בעיות כרומוזומליות ושיעורי ההריון יורדים משמעותית גם בטיפולי הפריה חוץ גופית (IVF), לכן אם הגעת לגיל 35 יש להתייעץ עם רופא מומחה בפוריות לגבי אפשרויות הטיפול.
שיבושים בביוץ
כדי להיכנס להריון יש צורך במחזור חודשי סדיר שבמהלכו משתחררת ביצית מהשחלה: זהו הביוץ. שיבושים הורמונליים שונים הפוגעים בביוץ עלולים לגרום לבעיית פוריות. דוגמאות לשיבושים כאלה: העדר מחזור בספורטאיות או דיאטה קיצונית, כשל שחלתי ותסמונת השחלות הפוליציסטיות.
פגיעות בחצוצרה
החצוצרה היא צינור דקיק אליו מגיעה הביצית לאחר הביוץ. בחצוצרה מתרחש תהליך ההפריה, כלומר המפגש בין תא הזרע לתא הביצית, והביצית המופרית עוברת דרך החצוצרה אל הרחם (קיימות בגוף שתי חצוצרות). חסימה בחצוצרה עלולה למנוע את המפגש בין תא הזרע לבין הביצית וכן למנוע מהביצית המופרית להגיע אל הרחם. זוהי בעיית פוריות על רקע חסימתי ־ מכני בחצוצרה. לחסימה בחצוצרה יכולות להיות סיבות שונות כמו: ניתוח בטן שנעשה בעבר והדבקויות שנגרמו בעקבותיו, זיהום בחצוצרה שנגרם מחיידקים, כל הריון בעבר, ללא קשר כיצד הוא הסתיים ובמיוחד היסטוריה של הריון מחוץ לרחם.
אנדומטריוזיס
זוהי תסמונת שבה רירית הרחם (הרקמה המצפה את הרחם מבפנים) גדלה באזורים שמחוץ לרחם, כמו החצוצרות, השחלות או אזורים אחרים בחלל האגן הנשי. תיתכן חסימה מכנית של החצוצרות ו/או השפעה דלקתית של מוקדי אנדומטריוזיס.
בעיות רחמיות
בעיות המונעות השרשה של הביצית המופרית ברחם. שרירנים, פוליפים בתוך הרחם המונעים השרשה ורירית רחם דקה כתוצאה מפגיעה בעבר (זיהום אחרי לידה או גרידה).
סיבה לא ברורה
ב 15%-10% מהמקרים לא מוצאים את הסיבה לבעיית הפוריות.
כיצד מאבחנים בעיות פוריות באישה?
כשל שחלתי או אי ספיקה שחלתית, הוא מצב בו תפקודן של השחלות, בהן מאוחסן מאגר הביציות של האישה, הולך ויורד עד לכדי חוסר תפקוד מוחלט. תהליך זה מתרחש אמנם אצל כל אישה באופן טבעי בגילאי 40-50, אך במצבים חריגים עשוי להתפתח עוד לפני גיל המעבר. מדובר בתופעה נדירה יחסית והשכיחות של אלה הסובלות ממנה עומדת על כ-1%.
סוגי טיפולי הפוריות
ישנם סוגים רבים של טיפולי פוריות. סוג הטיפול שייבחר בסופו של דבר תלוי בכמה גורמים: הסיבה לבעיית הפוריות, גיל האשה, כמה זמן נמשכת בעיית הפוריות, רצונותיהם ושיקול דעתם של בני הזוג.
טיפולי הפוריות מחולקים בעיקר לשני סוגים עיקריים:
1. השראת ביוץ
כאשר קיימת בעיה בביוץ, הטיפול יהיה בדרך כלל באמצעות מתן הורמונים, יתכן על ידי כדורים (איקקלומין או לטרוזול) או על ידי זריקות. במחזור הטבעי משתחררת בכל ביוץ ביצית אחת. מתן טיפול בהורמונים מעודדי ביוץ יכול לגרום לשחרור של מספר ביציות ובכך להעלות את סיכויי האישה להרות, אך גם את הסיכון להריונות מרובי עוברים.
2. הפריה חוץ־גופית (IVF – In Vitro Fertilization)
טיפול זה בדרך כלל יוצע לאחר כשלונות של טיפולי השראת ביוץ. עם זאת, אפשרות זו מוצעת מההתחלה במקרים אחרים כגון ספירת זרע נמוכה, חסימת חצוצרות דו צדדית וכן במקרים בהם גיל האישה הוא 39 ויותר.